האם אפשר לפתח את היכולת של ילדים לנגן משמיעה עוד לפני שהם יודעים דו, רה, מי?
מסתבר שאין צורך להמתין לשלב שבו הילדים לומדים לקרוא תווים, וכדאי כבר בגן, לתת להם להתחיל לנגן שירים אהובים על הקלידים של הפסנתר או הקסילופון.
אתם בטח שואלים, איך עושים את זה?
אז תשמעו על מיזם חדש של יונתן יהודה, חבר בקהילה, מורה לנגינה מעל ל – 15 שנה.
הקסם הזה התחיל לפני 6 שנים, כאשר במהלך שיעור נגינה פרטי על פסנתר, ניסה יונתן להסביר לתלמידה צעירה את הקשר שבין שפת התווים המסורתית לבין השמיעה המוזיקלית שלה.
באופן אינטואיטיבי הוא לקח עיפרון ודף חלק, צייר את המנגינה כמו מסלול שעולה ויורד, ובאותו רגע הכל השתנה, כשהבין שקיבל מתנה גדולה משמיים, שפותרת את אחת הבעיות הקשות בתחום לימוד הנגינה.
למעשה, כולם יודעים שהנגינה היא כלי תרפויטי שיכול לעזור לילד להתחבר לעצמו ולתת ביטוי רגשי לעולמו הפנימי, אבל בפועל, כאשר הוא נכנס לשיעור המוזיקה הראשון שלו, אומרים לו להניח בצד את השמיעה ואת כל מה שהוא כבר יודע על צלילים, ומלמדים אותו תכף ומיד לקרוא ולכתוב שפה חדשה שאין לה שום קשר עם המוזיקה שהוא חי ונושם עוד מבטן אימו.
בעצם, למידה כזו שמתמקדת קודם כל בהקניית מונחים וסמלים תיאורטיים, דורשת מהילדים לדלג על המפגש הטבעי והבלתי אמצעי עם הצלילים דרך האוזניים והאצבעות, ולוותר על העצמאות המוזיקלית שלהם למצוא שירים אהובים בכוחות עצמם.
"מה מצפים מילד, שהצעדים הראשונים שלו בעולם הנגינה מלווים בריחוק רגשי, תסכול גובר וחוסר ביטחון? אם תחשבו על זה רגע:
בשביל לנגן שיר שהוא אוהב, למה הילד הקטן שלכם צריך ללמוד תווים?
הוא כבר יודע לשיר אותו היטב ואפילו באופן מרשים למדי, אז לשם מה מעמיסים עליו מידע שהוא רוצה וגם מסוגל לגלות לבד? בעיניי זו הנקודה החשובה ביותר, שמכניסה לנגינה את ההנאה, את היצירתיות ואת הסקרנות!"
התיווי הוא נהדר ומאפשר הרבה. לנגן עם אחרים, ולבצע באופן מדויק יצירות שאינן מוכרות. אבל השלב הזה צריך להגיע בזמן הנכון, אחרי שהילד כבר שומע, מרגיש ומבין את מה שהוא מנגן. כשיש לו את הבסיס הזה, יהיה לו כבר את הביטחון והמוטיבציה להמשיך בקלות לשלבים מתקדמים יותר, של נגינת יצירות מורכבות שדורשות קריאה מדויקת של תווים.
״מאותו רגע שגיליתי את השיטה, לא יכולתי להמשיך ללמד ילדים בצורה הישנה.. המציאות מראה שרוב התלמידים מאבדים עניין ונוטשים את הנגינה בשנה הראשונה, ואני טוען שהסיבה היא פשוטה: העולם השמיעתי של הילד לא בא לידי ביטוי, וזה גורם לו לחוסר חיבור רגשי.. כשהלב לא נמצא בלמידה, הנגינה לא יכולה להחזיק מעמד".
עם כל זה בראש ובלב, יונתן חזר הביתה משיעור הנגינה ההוא.
״הגעתי הביתה והתחלתי לבכות מהתגלית. התיישבתי ליד הפסנתר וקראתי לאשתי ללמוד לנגן.. תוך כמה דקות הרגשנו את הקסם, וידענו שיש לנו משהו גדול ביד.״
על מה מבוססת השיטה?
"ממש בקצרה, מיומנות הנגינה דורשת פיתוח של שלושה תחומים שונים זה מזה:
שמיעה, טכניקה, ותיאוריה.
האיזון הנכון ביניהם, שכמובן משתנה כל הזמן על פי השלב שבו נמצא הילד, הוא זה שיוצר את החיבור הרגשי, ופותח את הלב להמשיך עם הנגינה.
הסוד הגדול, הוא לדעת איך לעזור לילד לבחור את הנתיב שבו הוא רוצה להתקדם, בהתאם ליכולות שלו. דרך העבודה היא שיפור השמיעה המוזיקלית דרך הטיול עם שירים אהובים, במקביל לפיתוח הטכניקה המעשית ע״י התעמלות של האצבעות בביצוע תרגילים מאתגרים, כאשר התיאוריה נמצאת תחת פני השטח ונלמדת תוך כדי תנועה, כתשובה ליעדים, לרצונות, ולשאלות שהוא מעלה בדרך."
איך עושים את זה?
"לפני שלומדים את התווים מכירים את הסולם המוזיקלי לפי צבעי הקשת. אייזק ניוטון גילה לנו את החיבור הזה לפני שלוש מאות שנה ומעניין שרק בשנתיים האחרונות התחילו להשתמש במידע הזה בכל רחבי העולם – גם ענקיות הצעצועים כמו פישר פרייס וגם שיטות לימוד נגינה שצובעות את התווים.
כאשר הילד מטייל עם המנגינה על גבי הסולם, עם העיניים, האוזניים והאצבעות, תוך כמה דקות הוא כבר יודע לנגן, תוך כדי שהוא מבין את מערכת היחסים בין הצלילים ומפתח על הדרך את השמיעה המוזיקלית שלו. כשמתחילים ככה, גם הלמידה בהמשך של התווים הופכת להיות טבעית, פשוטה ומהנה!"
בתכל'ס, מה הצעד הראשון?
"הילד מקבל את המסלול של המנגינה, על גבי דף או מסך. הקלידים מסומנים בצבעים, וכל מה שנשאר זה לתת לו להתקדם על השביל וליהנות מהדרך."
קצת על תהליך פיתוח המיזם
״בשנה ראשונה התמקדתי בתהליך רישום השיטה בצורה מסודרת בארה"ב. בשלב הזה, האתגר הכי גדול היה לשמור את זה בסוד. בינתיים הייתי צריך ללמד נגינה בלי השיטה החדשה. זה היה קשה מאוד, ולכן הפסקתי עם החוגים עד שתהליך זכויות היוצרים הסתיים.״
"השלב הבא היה הוצאה לאור של חוברות. לפני כן, היה צורך בהמון מחקר שוק, לחפש עוד שיטות ללימוד נגינה, ולהכיר את המתחרים… קניתי ספרים, קורסים, אפליקציות, ולמדתי את התחום לעומק. גיליתי שיטות שמדברות את הבעיה הגדולה של הריחוק הרגשי, אבל לא מציעות את הפיתרון המתבקש כל כך של צביעת הסולם."
"כל תהליך היזמות מלווה בהמון עשייה יצירתית ובסיפוק, אבל זה לא סיפור פשוט ברמת שיתופי הפעולה עם השטח. צריך לעבור הרבה שלבים בדרך, ומאתגר מאוד להביא לשוק משהו חדש, שהוא עדיין לא יודע שזה מה שהוא צריך."
ומה בינתיים?
בעקבות הקורונה, יונתן התחיל להדריך את השיטה דרך הזום, כל תלמיד מקבל מפגש שבועי קצר, ואחר כך מתקדם בעצמו בעזרת שיתוף סרטונים ומשובים אישיים על בסיס יומי.
״מה שהכי כיף עבורי זה שאני מלמד את הילד וההורה נמצא לידו. זה תמיד היה חסר לי, המעורבות של ההורים בלמידה. מדהים לראות איך הנגינה בדרך הזו, גם מחזקת את הקשר בין ההורה לילד. זו בשורה גדולה שנוצרה תוך כדי ההוראה בעזרת האינטרנט.״
אז איך מתחילים?
אפשר לבחור שיר אהוב ולהתנסות עוד היום, דרך אתר האינטרנט:
https://melody-trails.com/instructions/
רוצים לראות עוד?
צפו בסרטון: https://youtu.be/PGmYeV7sDLs
